לקראת יום העצמאות נרצה לעסוק בהבנת מערכת היחסים שבין גלות לגאולה. וזאת באמצעות התבוננות בכותרת מזמור קכ"ו בתהילים – "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". מזמור, שבזמנו הועלתה הצעה שישמש כהמנונה של מדינת ישראל ולצערנו לא זכינו.
את הכותרת נרצה להבין דרך התבוננות בדמותו המיוחדת של חוני המעגל.
הגמרא מספרת של ימיו של אותו צדיק (חוני המעגל) היה מצטער על הפסוק הזה: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". על כך הוא תמה וכי יש מי שישן שבעים שנה בחלום?!
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג עמוד א
אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה (תהלים קכ"ו) שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא?
הכוונה היא לאותם שבעים שנה של גלות בבל, כפי שמפרש רש"י.
השאלה המרכזית היא, כמובן, מה כל כך לא מובן בפסוק הזה עד שהדבר מונע מחוני שינה במשך שבעים שנה?!
ומהי המשמעות של שאלתו היש מי שישן שבעים שנה בחלום, כשהוא מתייחס לשבעים שנות גלות בבל?!
בטעינה...