כאשר זקן יצחק, הוא מחליט לברך את בנו בכורו אשר אהב, עשיו. רבקה, שאהבה את יעקב, הנחתה את יעקב לרמות את יצחק "ולגנוב" את הברכה. התוכנית של רבקה נשאה פרי, ויעקב זכה בברכה. פרשה זו מעלה שאלות חמורות הן במישור הפרשני והן במישור המוסרי.
ראשית, האם אכן העדיף יצחק את עשיו רק, "כי ציד בפיו"?
האם זו באמת הסיבה שיצחק החליט לברך את עשיו?
רש"י נדרש לשאלה זו, ומביא את המדרש על כך:
"שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו".
בכל זאת, גם לפי הסבר זה, קשה להבין איך עשיו הצליח לרמות את יצחק כל אותם שנים.
זאת ועוד, מדוע ראתה רבקה צורך לרמות את יצחק? האם היא לא הייתה יכולה פשוט לדבר איתו?
בטעינה...