הגמרא במסכת שבת שואלת (שבת מט ע"ב):
"זה ששנינו 'אבות מלאכות ארבעים חסר אחת' (שבת פ"ז מ"ב) – כנגד מי?"
הסיבה לשאלה היא, שאמנם איסור עשיית מלאכה נזכר בתורה פעמים רבות, אך רק מלאכות מעטות נזכרו בפירוש, כגון הנאמר בראש פרשתנו (שמות ל"ה, ג):
"לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" או בפרשת כי תשא (שמות ל"ד, כא):
"... וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת"
ולכן נשאלת השאלה: כיצד הגיעה המשנה לכך ששלושים ותשע המלאכות המפורטות בה, הן הכלולות באיסור מלאכה בשבת?
בטעינה...