בשיעור נרצה לעיין בפרשת המלאכים המתגלים לאברהם ובפרשה הסמוכה לה העוסקת
בדיון בין הקב"ה לאברהם על הפיכתה של סדום.
העיון בפרשיות אלו מעלה תהיות אחדות. תהיות אלו - יש מהן מהותיות, יש מהן תוכניות ויש מהן פרשניות.
פרשת וירא פותחת בהתגלות של הקב"ה לאברהם:
בראשית י"ח
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.
ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.
(ג) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:
על פרשייה זו ניתן לשאול מספר שאלות:
א. תוכנה של התגלות ה' לאברהם לא נתפרש כאן: כלום היה לה תוכן? ואם כן - מהו?
ב. כמו כן, מהו היחס בין פסוק א' לפסוק ב' - בין
"וירא אליו ה"' לבין "
וישא עיניו וירא והנה שלֹשה אנשים"? האם שני הפסוקים מתארים
אירוע אחד, או שמא
שני אירועים שונים?
ואם נניח כפשט הפסוק, שלפנינו שני אירועים שונים - קשה הדבר:
כיצד הניח אברהם את ה' המתגלה אליו ורץ לקראת שלושה אנשים?
ג. "ויאמר, אדֹני אם נא מצאתי חן בעיניך - אל נא תעבֹר מעל עבדך". פסוק זה - כלום המשכו של פסוק ב' הוא, ואז 'אדני' הוא ריבוי של 'אדון' עם נטיית הקניין (כמו '
אדונִי'),
והכוונה לשלושת האורחים; או שמא זהו המשכו של פסק א', המתאר את התגלות ה', ואז 'אדני' הוא
שם קודש המכוון לקב"ה?
בטעינה...